האם הגיעו ימות המשיח ?
פסיקה מעניינת וחדשנית בנושא משמורת משותפת מאת השופט בן ציון גרינברגר מביהמ"ש לענייני משפחה בירושלים.
השופט גרינברגר החליט כי אם יהיה זה לטובת הקטינים: "ברור שבית המשפט יורה על משמורת משותפת, אבל בשביל לחשוב בחיוב על השיקול הזה, בית המשפט חייב להשתכנע כי מתקיימים כמה תנאים עקרוניים וחשובים:
· מסוגלות הורית טובה של ההורים שניהם.
· רמה טובה של שיתוף פעולה בין ההורים.
· תפיסת הילדים את שני הבתים כמרכזים בחייהם.
· מרחק גיאוגרפי קטן בין בתי ההורים.
· הערכה הדדית בין ההורים
טוב ללמוד "שנושבות רוחות" ליברליות ומודרניות יותר מבעבר בקרב כמה שופטים בנושא משמורת הילדים, זה כמובן בגלל האווירה החוקתית החדשה במשפט הישראלי המודרני.
זה מלמד על הרצון להחיל שוויון מהותי גם בתחום המשפחה שבשנים האחרונות איבד מערכו.
קו המחשבה של השופט גרינברגר הוא שבתיקי משמורת ברוב המקרים שני ההורים כשירים ומסוגלים לגדל את הילדים המשותפים שלהם עוד לפני פירוד/גירושים.
לכן זה נחשב ביטול זכותו הטבעית של ההורה "שהמפסיד" במאבק על המשמורת,באותה נשימה גם לילד מתבטלת הזכות להיות מטופל על ידי אותו הורה.
זה מכובד מאוד וחשוב להעניק משקל לרצונו של האבא להיות שותף שווה זכויות בדיוק כמו האימא בגידול הילדים ובחינוכם, ולכן האבא לא נתפס יותר בתור שותף עקיף או משני בקשר עם הילד, אלא כדמות חיונית התורמת להתפתחות הילד, דמות העומדת בפני עצמה בקשר המהותי עם הילד. מדובר בניצחון הדמוקרטיה במלוא הדרה כי עקרון השוויון שעולה מהפסיקה זה זכות יסוד ומאוד משפיע על הפסיקות כיום במגוון רחב של נושאים בדיני המשפחה, החל בנושא מזונות הקטינים וכלה בחלוקת הרכוש ואיזון המשאבים, והוא משליך גם על שאלת המשמורת.
האם סוף סוף חלה התקדמות משמעותית בתפיסה החברתית בארץ.
גם בעניין תשלום המזונות, נתן כבוד השופט גרינברגר פסיקה עניינית, המבוססת על הכנסות בני הזוג ועל העובדה שנקבעה משמורת משותפת.לדבריו... " שאלת חלוקת נטל המזונות במקרה של משמורת משותפת זכתה להתייחסות בבית משפט המחוזי בחיפה, שם נאמרו הדברים
"חובת האב לתשלום מזונות הקטינים קמה רק באותם מקרים בהם הקטינים נמצאים במשמורת האם, והיא זו אשר נושאת באופן ישיר בהוצאותיהם ההכרחיים. מטבע הדברים, במקרים בהם נושא האב באופן ישיר בהוצאות ילדיו הקטינים, יוצא הוא ידי חובת מזונותיו כלפיהם.
הפועל היוצא הינו שכאשר הקטינים נמצאים במשמורת משותפת של שני הוריהם, והאב נושא באופן ישיר בחלק מהוצאות ילדיו הקטינים, על האב לשלם לקטינים במקרה כזה, מזונות מופחתים.
שיעור ההפחתה במזונות האב במקרים של משמורת משותפת, ייעשה בכל מקרה ונסיבותיו תוך איזון ראוי בין מכלול הגורמים, לרבות, גובה הכנסות שני ההורים; רמת החיים לה הורגלו הקטינים; צרכי הקטינים ועוד כהנה וכהנה.
ברי כי יש לבחון את היקף הפחתת דמי המזונות במקרים של משמורת משותפת, בצורה זהירה לבל תפגע טובת הקטינים. אין להתעלם מכך שהפחתת שיעור המזונות, טומן בחובו חשש כי משמורת משותפת תיחשב ל"כדאית" יותר מבחינה כלכלית, ובכך יווצר תמריץ לפתיחת חזית סכסוך חדשה בין ההורים בעניין משמורת הילדים, כאשר האב יבקש משמורת משותפת מתוך מטרה להביא להפחתת דמי המזונות, ותוך שבלהט המאבק והסכסוך בין ההורים תשכח טובת הילדים. לפיכך, על בתי המשפט לעמוד על המשמר ולוודא כי הסדר המשמורת המשותפת הוא כן ואמיתי ומיושם באורח המאפשר דאגה אמיתית לצורכי הקטינים, הן הרגשיים, הן הפיזיים, והן הכלכליים.
בהקשר זה, איני רואה דופי בכך כי הנטל הכלכלי הכולל המוטל על האב בהסדרי משמורת משותפת, יהיה גבוה יותר לעומת דמי המזונות המוטלים עליו בהסדר משמורת בלעדית אצל האם, וזאת כאשר משקללים את דמי המזונות עם ההוצאות בהן האב נושא באופן ישיר.
משמורת משותפת מתאימה במקרים בהם האב מוכן ומסוגל למעורבות גבוהה יותר בחיי ילדיו, מעורבות אשר הינה לטובתו של הקטין. סביר בעיני כי מעורבות גדולה יותר בחיי הילדים תוביל אף למעורבות כלכלית גבוהה יותר.
ככלל, בשים לב לאמור לעיל, ולמכלול השיקולים הרלבנטים אותם יש לשקול במקרים אלה, ומבלי לקבוע מסמרות בעניין, נראה לי נכון להעמיד את שיעור ההפחתה במזונות האב במקרים של משמורת משותפת, בכ- 25% מסכום המזונות שהאב היה מחוייב בו, לו היו הקטינים נתונים למשמורתה הבלעדית של האם.
ראוי להדגיש כי על אף האמור בעניין הפחתת שיעור המזונות במקרים של משמורת משותפת, הרי שהוצאות המדור החלות על האב אינן פוחתות אך בשל העובדה שהקטינים נמצאים במשמורת משותפת. עיקר ההוצאה בגין מדור - שכר דירה וארנונה - אינו תלוי במספר הימים בהם מתגוררים הקטינים בדירת האם. לפיכך, אין להפחית חלק זה של מזונות הקטינים מחלקו של האב, על אף שמדובר במשמורת משותפת."
פסיקה מעניינת וחדשנית בנושא משמורת משותפת מאת השופט בן ציון גרינברגר מביהמ"ש לענייני משפחה בירושלים.
השופט גרינברגר החליט כי אם יהיה זה לטובת הקטינים: "ברור שבית המשפט יורה על משמורת משותפת, אבל בשביל לחשוב בחיוב על השיקול הזה, בית המשפט חייב להשתכנע כי מתקיימים כמה תנאים עקרוניים וחשובים:
· מסוגלות הורית טובה של ההורים שניהם.
· רמה טובה של שיתוף פעולה בין ההורים.
· תפיסת הילדים את שני הבתים כמרכזים בחייהם.
· מרחק גיאוגרפי קטן בין בתי ההורים.
· הערכה הדדית בין ההורים
טוב ללמוד "שנושבות רוחות" ליברליות ומודרניות יותר מבעבר בקרב כמה שופטים בנושא משמורת הילדים, זה כמובן בגלל האווירה החוקתית החדשה במשפט הישראלי המודרני.
זה מלמד על הרצון להחיל שוויון מהותי גם בתחום המשפחה שבשנים האחרונות איבד מערכו.
קו המחשבה של השופט גרינברגר הוא שבתיקי משמורת ברוב המקרים שני ההורים כשירים ומסוגלים לגדל את הילדים המשותפים שלהם עוד לפני פירוד/גירושים.
לכן זה נחשב ביטול זכותו הטבעית של ההורה "שהמפסיד" במאבק על המשמורת,באותה נשימה גם לילד מתבטלת הזכות להיות מטופל על ידי אותו הורה.
זה מכובד מאוד וחשוב להעניק משקל לרצונו של האבא להיות שותף שווה זכויות בדיוק כמו האימא בגידול הילדים ובחינוכם, ולכן האבא לא נתפס יותר בתור שותף עקיף או משני בקשר עם הילד, אלא כדמות חיונית התורמת להתפתחות הילד, דמות העומדת בפני עצמה בקשר המהותי עם הילד. מדובר בניצחון הדמוקרטיה במלוא הדרה כי עקרון השוויון שעולה מהפסיקה זה זכות יסוד ומאוד משפיע על הפסיקות כיום במגוון רחב של נושאים בדיני המשפחה, החל בנושא מזונות הקטינים וכלה בחלוקת הרכוש ואיזון המשאבים, והוא משליך גם על שאלת המשמורת.
האם סוף סוף חלה התקדמות משמעותית בתפיסה החברתית בארץ.
גם בעניין תשלום המזונות, נתן כבוד השופט גרינברגר פסיקה עניינית, המבוססת על הכנסות בני הזוג ועל העובדה שנקבעה משמורת משותפת.לדבריו... " שאלת חלוקת נטל המזונות במקרה של משמורת משותפת זכתה להתייחסות בבית משפט המחוזי בחיפה, שם נאמרו הדברים
"חובת האב לתשלום מזונות הקטינים קמה רק באותם מקרים בהם הקטינים נמצאים במשמורת האם, והיא זו אשר נושאת באופן ישיר בהוצאותיהם ההכרחיים. מטבע הדברים, במקרים בהם נושא האב באופן ישיר בהוצאות ילדיו הקטינים, יוצא הוא ידי חובת מזונותיו כלפיהם.
הפועל היוצא הינו שכאשר הקטינים נמצאים במשמורת משותפת של שני הוריהם, והאב נושא באופן ישיר בחלק מהוצאות ילדיו הקטינים, על האב לשלם לקטינים במקרה כזה, מזונות מופחתים.
שיעור ההפחתה במזונות האב במקרים של משמורת משותפת, ייעשה בכל מקרה ונסיבותיו תוך איזון ראוי בין מכלול הגורמים, לרבות, גובה הכנסות שני ההורים; רמת החיים לה הורגלו הקטינים; צרכי הקטינים ועוד כהנה וכהנה.
ברי כי יש לבחון את היקף הפחתת דמי המזונות במקרים של משמורת משותפת, בצורה זהירה לבל תפגע טובת הקטינים. אין להתעלם מכך שהפחתת שיעור המזונות, טומן בחובו חשש כי משמורת משותפת תיחשב ל"כדאית" יותר מבחינה כלכלית, ובכך יווצר תמריץ לפתיחת חזית סכסוך חדשה בין ההורים בעניין משמורת הילדים, כאשר האב יבקש משמורת משותפת מתוך מטרה להביא להפחתת דמי המזונות, ותוך שבלהט המאבק והסכסוך בין ההורים תשכח טובת הילדים. לפיכך, על בתי המשפט לעמוד על המשמר ולוודא כי הסדר המשמורת המשותפת הוא כן ואמיתי ומיושם באורח המאפשר דאגה אמיתית לצורכי הקטינים, הן הרגשיים, הן הפיזיים, והן הכלכליים.
בהקשר זה, איני רואה דופי בכך כי הנטל הכלכלי הכולל המוטל על האב בהסדרי משמורת משותפת, יהיה גבוה יותר לעומת דמי המזונות המוטלים עליו בהסדר משמורת בלעדית אצל האם, וזאת כאשר משקללים את דמי המזונות עם ההוצאות בהן האב נושא באופן ישיר.
משמורת משותפת מתאימה במקרים בהם האב מוכן ומסוגל למעורבות גבוהה יותר בחיי ילדיו, מעורבות אשר הינה לטובתו של הקטין. סביר בעיני כי מעורבות גדולה יותר בחיי הילדים תוביל אף למעורבות כלכלית גבוהה יותר.
ככלל, בשים לב לאמור לעיל, ולמכלול השיקולים הרלבנטים אותם יש לשקול במקרים אלה, ומבלי לקבוע מסמרות בעניין, נראה לי נכון להעמיד את שיעור ההפחתה במזונות האב במקרים של משמורת משותפת, בכ- 25% מסכום המזונות שהאב היה מחוייב בו, לו היו הקטינים נתונים למשמורתה הבלעדית של האם.
ראוי להדגיש כי על אף האמור בעניין הפחתת שיעור המזונות במקרים של משמורת משותפת, הרי שהוצאות המדור החלות על האב אינן פוחתות אך בשל העובדה שהקטינים נמצאים במשמורת משותפת. עיקר ההוצאה בגין מדור - שכר דירה וארנונה - אינו תלוי במספר הימים בהם מתגוררים הקטינים בדירת האם. לפיכך, אין להפחית חלק זה של מזונות הקטינים מחלקו של האב, על אף שמדובר במשמורת משותפת."
ארץ ישראל היא אמריקה שלי.
